“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”

מתפללים מנחה בעוד היום גדול לפני סעודה המפסקת, והיחיד אומר אחר תפלת שמונה עשרה, הפסוק: “יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי”. ואחר כך יאמר וידוי ו”על חטא”, כמו ביום הכפורים. תיקנו אמירת וידוי מפני שחששו פן יארע דבר קלקלה, [שכרות או טירוף, מהרי”ו ב”י], ולא יוכל להתודות אחר כך. והרמב”ם (פ”ב מהל’ תשובה ה”ז) מפרש, פן יחנק בשעת סעודתו קודם שיתודה, וזה מפני שהשטן מקטרג באותה שעה.