“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
מוקדש לרפואת חיה שרה בת אפרת בתוך שאר חולי ישראל
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הוּא סָפֵק יוֹם סָפֵק לַיְלָה, וְאֵין מַטְבִּילִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים לְהוֹצִיאָן מִטֻּמְאָתָן, וְכָל זֶה בִּזְמַנָּם שֶׁנָּהֲגוּ טֻמְאָה וְטָהֳרָה, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה גַּבֵּי טְבִילַת כֵּלִים חֲדָשִׁים הַנִּקָּחִים מֵהַגּוֹי, מוּתָּר לְדִידָן לְהַטְבִּילָן בַּמִּקְוֶה בְּשַׁבָּת בִּבְרָכָה, לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁמוּתָּר לְהַטְבִּיל כֵּלִים. וּבְשַׁבָּת יְרֵא שָׁמַיִם נָכוֹן שֶׁיִּתֵּן אֶת הַכְּלִי לְגוֹי בְּמַתָּנָה וְיַחְזֹר וְיִשְׁאָלֶנּוּ מִמֶּנּוּ.
[יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק רִאשׁוֹן, מַהֲדוּ’ תשע”א, עַמּ’ תשס].