“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר הַנֻּסָּח יְהֵא רַעֲוָא מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְכוּ’, קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁנִּמְנָעִים לוֹמַר אֶת הַסִּיּוּם שֶׁבְּנֻסָּח זֶה, “ויפרקינן מִכָּל צָרָה וְעָקְתָא בִּישָׁא, וְיִתְיְהִב לַנָא חִנָּא חִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי”, מִשּׁוּם דְּקַיְמָא לַן אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בְּשַׁבָּת. אוּלָם נִרְאֶה שֶׁאֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ, דְּהוּא כְּעֵין טֹפֶס בְּרָכוֹת.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מהדורת תשע”ב, סִימָן רעא -פרק יא – דברים הנוהגים לאמרם קודם הקידוש, סְעִיף ע”ט
