“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
אֹרֶז וְכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת, וּבִכְלָל זֶה אֲפוּנִים מֻתָּרִים בְּפֶסַח, וּבִלְבַד שֶׁיִּזָּהֲרוּ לְבָרֵר אֶת הָאֹרֶז הֵיטֵב לְבַל יִהְיוּ בּוֹ חִטִּים אוֹ שְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִמִּינֵי דָּגָן. וְלָכֵן נוֹהֲגִים לִבְדֹּק אֶת הָאֹרֶז בִּתְשׂוּמֶת לֵב רַבָּה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ. וּבְשָׁנִים קוֹדְמוֹת הָיוּ בּוֹדְקִים אֶת הָאֹרֶז ג’ פְּעָמִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין יְלָדִים קְטַנִּים בְּקִרְבָתָם. אַךְ כְּשֶׁקּוֹנִים אֹרֶז בְּשַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן סְגוּרוֹת, לֹא מָצוּי שֶׁיִּהְיוּ חִטִּים בְּאֹרֶז, וְלָכֵן דַּי בִּבְדִיקָה אַחַת. וְאַחֵינוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים אִסּוּר בְּפֶסַח בְּאֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת.
ילקוט יוסף פסח, מהדורת תש”פ, סימן תנג – דיני אורז וקטניות בפסח, ועניני המנהגים בפסח, סעיף א’
