“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
נוֹהֲגִים לוֹמַר קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת” וְכוּ’ “מֶלֶךְ” מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב”ה. (וְלֹא מִמֶּלֶךְ).
יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לִכְפֹּל כָּל בַּיִת מִשָּׁלוֹם עֲלֵיכֶם ג’ פְּעָמִים, אַךְ אִם מְמַהֵר לְלִמּוּדוֹ, וְכֵן כָּל שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר טֹרַח צִבּוּר, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אֵין צָרִיךְ לִכְפֹּל. (שֶׁאֵין הַכְּפִילוּת בְּזֶה אֶלָּא לְחִזּוּק הַדָּבָר בְּעָלְמָא).
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מהדורת תשע”ב, סִימָן רעא -פרק יא – דברים הנוהגים לאמרם קודם הקידוש, סְעִיף ע,עא
