“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
אִם אֵין לוֹ יַיִן וּמְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה, אֵינוֹ מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, שֶׁהֲרֵי כְּבָר בֵּרַךְ בִּתְחִלַּת הַסְּעוּדָה, אֶלָּא יֹאחַז בְּיָדָיו אֶת הַפַּת וְיֹאמַר בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ לְבַד. אֲבָל אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַקִּדּוּשׁ הָוֵי הֶפְסֵק, וְחוֹזֵר לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא עַל הַפַּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף כְּשֶׁמְּקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן אֵינוֹ מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא. וְסָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מהדורת תשע”ב, סִימָן רעא -פרק ט’ – איסור טעימה קודם הקידוש, סְעִיף נד
