“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
כְּשֶׁבַּעַל הַבַּיִת נֶעְדָּר מְסִבָּהּ מְסֻיֶּמֶת מֵהַבַּיִת, וּכְגוֹן שֶׁשּׁוֹכֵב בְּבֵית חוֹלִים, אוֹ נִמְצָא בְּחוּץ לָאָרֶץ, אוֹ שֶׁיָּצָא לַמִּלֻּאִים, וְכַדּוֹמֶה, אֵין הַקָּטָן שֶׁהוּא פָּחוֹת מִבַּר מִצְוָה, יָכוֹל לְקַדֵּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת כְּדֵי לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת אִמּוֹ וְיֶתֶר בְּנֵי הַבַּיִת הַגְּדוֹלִים. וַאֲפִלּוּ אִם הַקָּטָן עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, וְאִמּוֹ וּשְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת הַגְּדוֹלִים הִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, וְנִתְכַּוְּנוּ לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ בִּתְפִלָּה, שֶׁאָז אֵינָם חַיָּבִים בְּקִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ עַל הַכּוֹס, הוֹאִיל וְהוּא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְווֹת. וְלָכֵן הָאִשָּׁה תֹּאמַר אֶת הַקִּדּוּשׁ. וְאִם אֵין הָאִשָּׁה יוֹדַעַת לְקַדֵּשׁ, וְאֵין שָׁם אֶלָּא קָטָן, יֹאמַר הַקָּטָן הַקִּדּוּשׁ וְהָאִשָּׁה תֹּאמַר אַחֲרָיו מִלָּה בְּמִלָּה עַד סוֹף הַקִּדּוּשׁ.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מהדורת תשע”ב, סִימָן רעא -פרק ח – החייבים בקידוש ולהוציא אחרים ידי חובתם, סְעִיף מב
