“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַגֵּרִים בִּכְלַל עַרְבוּת, וּמִמֵּילָא גֵּר צֶדֶק שֶׁהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ [שֶׁאֵינָם גֵּרִים] שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלְּלוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל עָרֵב לְגֵר, אֲבָל הַגֵּר אֵינוֹ עָרֵב לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם גֵּר עָרֵב לְיִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בִּכְלַל עַרְבוּת, וּמוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מהדורת תשע”ב, סִימָן רעא -פרק ח – החייבים בקידוש ולהוציא אחרים ידי חובתם, סְעִיף לט
