“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לעילוי נשמת יהודית בת מטילדה
כְּשֵׁם שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, כָּךְ חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב, וְכֵן בְּקִדּוּשׁ שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁנִּקְרָא “קִדּוּשָׁא רַבָּה”, וּמוֹצִיאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים יְדֵי חוֹבָתָם. וְגַם אֵין קִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעוּדָה. וְהַקִּדּוּשׁ בְּיוֹם טוֹב לְדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים הוּא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה. וְלָכֵן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאֵין לוֹ אֶלָּא רְבִיעִית יַיִן כְּדֵי קִדּוּשׁ אֶחָד, יְקַדֵּשׁ עָלָיו בְּלֵיל יוֹם טוֹב, וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ לְשַׁבָּת.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מהדורת תשע”ב, סִימָן רעא -פרק ח – החייבים בקידוש ולהוציא אחרים ידי חובתם, סְעִיף לח
