“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לעילוי נשמת יהודית בת מטילדה
כְּשֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְקַדֵּשׁ וּמוֹצִיא אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ יְדֵי חוֹבַת הַקִּדּוּשׁ, יֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁלֹּא יַעֲנוּ “בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ” אַחַר הַזְכָּרַת שֵׁם ה’ שֶׁבַּבְּרָכוֹת הַקִּדּוּשׁ. שֶׁכָּל בְּרָכָה שֶׁהַשּׁוֹמְעִים מְכַוְּנִים לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָם, אֵין לָהֶם לַעֲנוֹת “בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ” אַחַר הַזְכָּרַת ה’. שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה אִם הוּא מַפְסִיק לַעֲנוֹת בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אַחַר הַזְכָּרַת ה’, הָוֵי כְּמוֹסִיף וּמַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה, וּמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת. וְרַק בַּבְּרָכוֹת שֶׁאֵין יוֹצְאִים בָּהֶם יְדֵי חוֹבָה, כְּמוֹ תְּפִלַּת חֲזָרָה וּשְׁאָר בְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ, בָּזֶה עוֹנִים בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וְעַל כָּל פָּנִים מִי שֶׁעָבַר וְעָנָה “בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ” אַחַר שֵׁם ה’ בִּבְרָכוֹת שֶׁיּוֹצֵא בָּהֶם יְדֵי חוֹבָתוֹ, בְּדִיעֲבַד יָצָא, וְלֹא יַחֲזֹר לְקַדֵּשׁ לְעַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁשָּׁמַע אֶת כָּל הַבְּרָכָה.
מִי שֶׁקִּדֵּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת בְּלֹא כַּוָּנָה כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְאֵינוֹ חֲשִׁיב כְּאִלּוּ לֹא קִדֵּשׁ כְּלָל.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מהדורת תשע”ב, סִימָן רעא – פרק ו’ כוונה בקידוש, סעיף לא,לב
