“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
יום ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. ונפקא מינה לכמה הלכות בדיני ערלה ותרומות ומעשרות, וכמו שיבואר להלן בהלכות ערלה ותרומות ומעשרות. ואסור להתענות ביום ט”ו בשבט.
יש נוהגים לעשות לימוד בליל ט”ו בשבט, וקוראים במשנה ובזהר מענינא דיומא, וכבר נדפס ספר “פרי עץ הדר” במיוחד לכך, וכל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם. ומכל מקום יש ללמוד “בהבנה” ככל האפשר, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט”ו בשבט, בעניני ערלה ותרומות ומעשרות, ובדיני קדימה בברכות
[ילקוט יוסף מועדים עמוד רמז].
אם יש לפניו ב’ מיני פירות חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לשניהן. ואם אינם לפניו יברך שהחיינו על כל מין ממיני הפירות החדשים. ואפילו כיוון עליהם לפטרם. מאחר והמין החדש- השני, לא היה לפניו, אינו נפטר.
[ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריג].
