מכתבי הלכה

בס”ד, ‏כ”ג תשרי תשפ”ג, 35-2/פ”ג

לכבוד היקר והנעלה, מזכה הרבים, שמו מפארים, כה”ר משה דדש נר”ו

שלום רב,

מה ששאל במי שקנה ברכה לכל השנה בפתיחת ההיכל בשבת, האם מותר לברך גוי או גויה בין שאר שמות המתברכים.

עיין בשו”ת יחוה דעת ח”ו (סי’ ס’) שדן אם מותר לגר צדק להתפלל על אביו, ושם הביא מ”ש בספר דינא דחיי שנראה לו שהרמב”ם שהיה רופא לישמעאלים בארץ מצרים, מפני שאין הישמעאלים עובדי ע”ז, וכל שאינו עובד ע”ז, מותר לרפאותו אפילו בחינם, אע”פ שאין לחוש משום איבה, ולפ”ז מותר להתפלל עליהם, כיון שאינם עובדים ע”ז, וכתב שם שאף הנוצרים מותר להתפלל עליהם לפני השי”ת אשר בידו נפש כל חי, ואם אין הנכרי הזה ראוי לרפואה, ה’ הטוב בעיניו יעשה, והוא באחד ומי ישיבנו, ונפשו אוותה ויעש, לכן אין לאסור בזה, וכ”ש אם הגוי בעצמו מבקש שיתפלל עליו, שמזה נראה שיש לו אמונה בה’ יתברך שלא יפלא ממנו דבר, שמותר להתפלל עליו ע”ש, ועל כן אם קונה הברכות מתעקש לברך גוי או גויה יעלים עיניו ויברך, וישתדל לברכם בהבלעה בלא לשים דגש.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

השאר תגובה

שיתוף המכתב

עוד מכתבים

הפנה שאלה לרב

אם ברצונכם לשאול שאלה הלכתית את הרב, שלחו אלינו ואנו נפרסם את תשובתו בהמשך לשאלתכם ובנוסף בדף מכתבי הלכה

שליחת שאלה