בס”ד, ‏א’ אייר תשפ”ב, 1397-2/פ”ב

לכבוד ה”ה כש”ת הרב מנחם לפקיבקר שליט”א

רב קופ”ח הכללית 

השלום והברכה,

אודות שאלתכם בגין מרכזי רפואה שבו צוותי הרפואה מודדים חום לחולים עם מדחום דיגיטלי הממוקם על עגלה ניידת, ומחובר למחשב, והנתונים של מדידת החום מתעדכנים במחשב באופן אוטומטי לתוך התיק הרפואי של המאושפז, ואין צורך לצוותי הרפואה לכתוב כלל. ולכן חלק מאנשי הצוות הרוצים להקפיד על שמירת שבת אף מודדים את החום למאושפז בשינוי. 

ושאלת כב’ היא לגבי שבת שישנם יהודים מטופלים שומרי שבת, שאינם רוצים שצוותי הרפואה ימדדו להם את החום בשבת במודד חום דיגיטלי זה, ומבקשים למדוד חום במדחום ידני מסוג גליום המותר לכתחילה לחולה בשבת. ואולם ישנם אנשי צוות רפואי השומרים שבת הטוענים כי עקב דרישה זו הם נאלצים להוסיף בחילול שבת דאורייתא, משום שהנוהל של משרד הבריאות קובע שכאשר מודדים באופן ידני יש לכתוב ביומן את הנתונים של מדידת חום, ובנוסף יש להזין אח”כ את הנתונים במחשב, לתוך התיק של המאושפז. כך שיוצא שהצוותים הרפואיים צריכים גם לכתוב בשבת באופן ידני (שהוא איסור תורה), וגם להקליד למחשב, שאלתנו לכת”ר היא איך ראוי לנהוג במקרה זה, והאם טענות הצוותים הרפואיים מוצדקות מבחינה הלכתית?  

תשובה: הנה ידוע שדעת הרבה מרבותינו גדולי הדור שכתיבה במחשב בשבת איסורא מדרבנן, ואף שיש שנקטו שאיסורו מה”ת וכפי שנקט בשו”ת שבט הלוי (ח”ו לז וח”י ס) שכתיבה במחשב בשבת איסורו מהתורה כיון דמתקיים בשעתו, והתבסס על שיטת הרמב”ם כשעושה פעולה הנצרכת בשלמותה נחשב מלאכה, וכפי שזה דרך הכתיבה במכשירים אלו. וכן העלה דהוי איסור תורה בכתיבה במחשב בשו”ת ישא יוסף (ח”ד סי’ פב) בשם הגריש”א, וכן משמע משו”ת שאילת שאול (חיו”ד סי’ נט-ס), וע”ע בזה בשו”ת רבבות אפרים (ז קי), ובספר ארחות שבת (טו הערה נה כו לו), אולם רבים ואף שלמים הסכימו שאין איסור כתיבה במחשב מהתורה והכי איתא בשו”ת נשמת השבת (ד קלז) וכן כתב בספר זכרון שלמה בתשובת הבאר משה (סקנ”ו) שאין איסור דאורייתא בכתיבה על מחשב וכן נקט בספר נשמת אברהם (ח”ד סי’ שמ) ושכן דעת הגרשז”א. וכ”כ בשו”ת מחקרי ארץ ח”ג (סי’ פז). 

ובספרנו ילקוט יוסף שבת (סי’ רמו הערה ז-ע’ רמג הנד”מ) הבאנו את מחלוקת הפוסקים בכך ושם ציינו לדברי מרן אאמו”ר זצ”ל בשו”ת יביע אומר ח”ח (חאו”ח סי’ מח) לגבי כתיבה במחשב בחוה”מ דההקלדה בודאי שאין בה שום חשש איסור כיון שאין האותיות מודפסות על דבר המתקיים, אלא שנראים על מסך המחשב בלבד וגם בהדפסה אינו אלא מעשה הדיוט שכל יכול להדפיס והוי כהדפסה במכונת כתיבה. ע”ש. ואף שבודאי יש חילוק בין שבת לחוה”מ מ”מ יתכן שגם לגבי שבת חשיב ככתב שאינו מתקיים. ע”כ. וע”ע בזה בשו”ת באר משה (ז לט) בשו”ת שבט הקהתי (א קסח) ובספר תורת המועד (סי’ יב) וע”ע באריכות בספר מעשה חושב (לגרי”ד כהן פ”ב).  

ובאמת כפי שכתבנו בילקו”י הנ”ל להשוות בין חול המועד לשבת בכתיבה במחשב, כן נקט מרן אאמו”ר בשנותיו האחרונות בספרו חזו”ע שבת ח”ה (ע’ קמא בהערה בד”ה), שאחר שהביא מחלוקת הנ”ל בין פוסקי הדור בכתיבה במחשב בשבת, דעת הגרש”ז אויירבך שכתיבה במחשב אינה אלא מדרבנן ומאידך דעת הגר”ש וואזנר שאיסור זה מהת’, העלה כדעת הגרשז”א שמכיון שאינו דבר המתקיים אין כאן אלא איסור מדרבנן וכמו שהעלה בתשבותו ביביע אומר ח”ח (סי’ מח) לגבי כתיבה במחשב בחול המועד. ושוב הניף ידו בשנית (חזו”ע שם ע’ קעח בסופו) לתמוה על שיטת הגר”ש וואזנר שאין דבריו מחוורים כיון שאין הכתב עמוד להתקיים אין כאן איסור תורה וכמ”ש הרה”ג רבי זאב לב בספר מערכי (ע’ שכט וע’ שלט) בהסברה נכונה, וכן העלה בספר שש”כ (סי’ סו הערה יא).  

אתה הראת לדעת שדעת רבות מגדולי האחרונים שכתיבה במחשב אינה אלא מדרבנן, ובפרט שבנידון דידן י”ל שגם לדעות הסוברות שכתיבה במחשב בשבת איסורו מהתורה בהיות והכתב נשאר בר קיימא צפון בזיכרונות המחשב, אך כל זה שכותב בידיו ממש במחשב אבל כאן שהנתונים נשמרים במחשב על ידי המדחום המעביר את הנתונים למחשב י”ל שלכ”ע לא הוי אלא איסור גרמא בדרבנן שהרי עצם הבדיקה במדחום בשבת כל איסורו אינו מדרבנן ולכן לצורך מצוה או חולי התירו וכפי שפסק מרן השו”ע לאו”ח (סי’ שז סע’ ו) וכמבואר בילקו”י שבת כרך ד (סי’ שכח הל’ לד-לו). 

ואף המדידה במדחום דיגיטלי אין בו איסור אלא מדרבנן כי הפעלתו היא ע”י הולדת זרם וסגירת מעגלים שאינה אלא מדרבנן וכפי שהרחבנו בכמה מקומות וביניהם בילקוט יוסף שבת (כרך ה ע’ תו), שדעת מרן אאמו”ר זצ”ל שהולדת זרם במכשיר כדי להפעילו כל איסורו אינו אלא מדרבנן וכמובהר בספריו הרבים וביניהם בשו”ת יביע אומר (ח”א או”ח סי’ כא), והיסוד הוא שאין בזרם החשמל דין אש כלל, וכמ”ש הגרש”ז אויערבך בירחון סיני, (חודש סיון תשכ”א), ובקובץ מזכרת, לכבוד הגר”י אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל, שבהפעלת זרם אינו אש כלל. וכן הובא בשו”ת ציץ אליעזר חלק ח’ (סי’ יב אות ד), וקילסו. וכן מתבאר בשם גדולי המחברים שבדורותינו, שאין האש נמצא בחוטי החשמל, ואין שם אלא זרם וכח בעלמא, ואיסור הפעלת מאורר ומזגן מדרבנן מדין מוליד [בהיות ואין שם חוט להט או גוף חימום שמתלהט]. 

מכל הלין נמצינו למדין שהדבר ברור שכל הבדיקה במדחום דיגיטלי המזינה את תוצאותיה למחשב אינה אלא מדרבנן (וכ”ש אם עושים את הבדיקה בשינוי), ולכן ודאי שבדיקה זו עדיפא מבדיקה במדחום ידני המחייבת את הצוות הרפואי לכתוב את תוצאותיה על הנייר שיש בזה איסור מהת’ וגם לרבות איסור נוסף מדרבנן בהזנת הרישום למחשב. 

ולכן אותם החולים המבקשים לעשות בדיקת במדחום רגיל כדי למנוע חילול שבת במדידה במדחום דיגיטלי ומאידך גורמים לרופא לעשות איסור תורה אינה נכונה על פי ההלכה ולא מיבעיא בחולה שאין בו חשש סכנה שאין היתר לחלל בשבילו איסור תורה ע”י יהודי אלא רק ע”י גוי וכמבואר בשו”ע (בסי’ שיח סע’ יז), אלא אף חולה שיש בו ספק סכנה שמחללין שבת בעבורו ע”י יהודי אפי’ באיסורי תורה ואין צריך לשנות וכמבואר ברב המגיד (פ”ב מהל’ שבת הל’ א) שמלשון רבינו (הרמב”ם) נראה שדוקא ביולדת יש לשנות, ואין חולה שיש בו סכנה בכלל השינוי, וכמ”ש רבינו למעלה (הלכה ב): “כללו של דבר, שבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי הוא כחול לכל הדברים שהוא צריך להם”. והטעם בזה נראה מפני שכאב היולדת וחבליה הם כדבר טבעי לה, ואין אפילו אחת מאלף מתה מחמת לידה, ולפיכך החמירו בה לשנות במקום שאפשר, מה שלא החמירו בשאר חולה שיש בו סכנה. אבל הרמב”ן כתב, שמדין היולדת שמעינן שכל צרכי חולה שיש בו סכנה היכא דאפשר למיעבד המלאכה בשבילו בשינוי, עבדינן. והוא שלא יתאחר צרכו של החולה כלל בשינוי זה. ע”כ. וכן הובא בבית יוסף (ר”ס שכח). ומבואר שבחולה שיש בו סכנה לדעת הרמב”ם אין צורך בשינוי כלל וכדברי הרב המגיד נקטינן וכמו שכתבנו בילקו”י שבת כרך ד (סי’ שכח הל’ לט). 

מ”מ כבר הרחבנו בדין זה בלקו”י (שם ע’ רמו) דהיכא שניתן למעט באיסור תורה גם בלי שינוי שצריך למעט גם בחולה שיש בו סכנה ואין זה כל שייכות עם המחלוקת הידועה אם שבת הותרה אצל פיקוח נפש או דחויה, דאף אי נימא דשבת הותרה אצל פיקוח נפש הני מילי במלאכות שעושים בעת הטיפול לחולה, וכגון תינוק שנפל לים שמותר מיד לפרוש מצודה ולהעלותו ואין צריך לדקדק ולהתעכב אם יעלו עמו דגים או לא, וכן כשעושים לחולה מלאכות בעת הטיפול בו אין צריך לדקדק לעשותם בשינוי או על ידי שניים ולמעט באיסורים, דכל פעולות אלו הותרו בשבת, אבל כל שאפשר בנקל שלא לעשות איסור בזה מסתבר שלא הותר איסור שבת, דמה שהותר איסור שבת הוא רק לדברים הנצרכים ובהם אין צריך לעשותם בשינוי וכדומה, אבל כאשר יש לפניו עוקץ אחד עם ב’ גרוגרות ובשני יש בו ג’ גרוגרות לא יכרתו אלא מה שצריך דהא שניהם לפניו ולא הותר לעשות מלאכה שאין בה שום צורך לחולה, וכפי שפסק כל זאת השו”ע (שם סע’ טו), ולכן כשיש לפניך אפשרות להדליק מנורה שבה השלהבת או החוט קטן יותר למה להדליק מנורה שבה השלהבת גדולה יותר.   

וכן העלה מרן אאמו”ר זצ”ל בחזו”ע שבת (ח”ג ע’ רמט-רנג) שכל דבר שאינו חלק מן הטיפול הישיר לחולה שיש בו סכנה, צריך לעשותו בשינוי – ולפיכך רופא יר”ש שעליו לכתוב מרשם תרופות לחולה שיש בו סכנה, יכתבנו בידו השמאלית, שהכותב בשמאלו אינו אסור מן התורה אלא מדרבנן. וכן המטלפן לצורך חולה שיש בו סכנה, טוב שירים את שפופרת הטלפון בשינוי, באצילי ידיו. 

מן האמור: בנידון דידן בהיות ואין כל הבדל לחולה בעצם הבדיקה במדחום דיגיטאלי (המזין ישירות את התוצאות למחשב) למדחום ידני, שוודאי כדי למנוע איסורי תורה של הצוות הרפואי (בכתיבה על נייר את התוצאות) צריכים המטופלים וגם חולים שיש בהם סכנה לאפשר לצוות הרפואי להיבדק במדחום דיגיטלי. 

ואם המטופל החולה מסרב להיבדק במדחום דיגיטלי יש לעשות זאת על ידי גוי שיבדוק במדחום ידני ויכתוב את התוצאות ויזינם למחשב וכפי שהעלנו בילקו”י שבת (כרך א סי’ רמו סע’ ז). 

והן אמנם נראה במקום שהמטופל הינו חולה שיש בו סכנה ומסרב להיבדק במדחום דיגיטלי ואין גוי שיעשה זאת ניתן לעשות זאת ע”י רופא יהודי וכמבואר בשו”ע (סי’ שכח-סע’ יד) שאם היה חולה שיש בו סכנה וצריך בשר שוחטים לו ואין אומרים נאכילנו נבלה, וכמבואר בר”ן טעמא כדי שלא ימנע החולה מלאכול ויסתכן, אך שברופא יכתוב את הנתונים ביד שמאל. וראה עוד בשש”כ (פרק לב הל’ כד). 

בברכת התורה

יצחק יוסף

הרב הראשי לישראל