מכתבי הלכה

מה מברכים על במבה? – פסק מרן הרב יצחק יוסף

בס"ד

לכבוד

היקר והנעלה, מזכה הרבים תהלתו בקהל חסידים כש"ת כה"ר …. …. ….. שליט"א

שלום רב,

במה ששאל מדוע יש לברך על הבמבה בורא פרי האדמה, הרי רוב הבוטנים אינם עשויים לתעשיית הבמבה.

הנה כתבנו בנושא זה בס"ד בכמה דוכתי, ראה בשלחן המערכת ח"א (מערכת ב' ערך בורא פרי האדמה), שם ביארנו כל הדין באורך, וכן בספר עין יצחק ח"ב כללי ספק ברכות (עמ' תקע"ח), וזאת אציין כי ביקרתי במפעל המייצר במבה במגדל העמק, וראיתי שעושים את הבמבה מגרגירי תירס המיוחדים לכך, שאינם ראויים לאכילה אלא ע"י ריסוק או ניפוח, ואלו גרגירי התירס שעושים מהם גם פופקורן, וכיון שאינם ראויים בפני עצמם, לפיכך יש לברך עליהם בורא פרי האדמה, וכמה טועים וחושבים שהבמבה עשויה מבוטנים, ואינו כך, אלא רק לאחר שמנפחים את גרגרי התירס מצפים אותם בחמאת בוטנים לקבל את הטעם, והעיקר הוא התירס, והם עשויים לשם כך, לכן הברכה היא בורא פרי האדמה, ואף חמאת הבוטנים ושמן הבוטנים הם נעשו מן האדמה, ואם יברך ע"ז בורא פרי האדמה הרי לא שיקר בברכתו, שהכל נעשה מהאדמה וכדברי המג"א, ולא שייך כאן כללא דסב"ל, וע' בספר עין יצחק ח"ב (עמ' תקע"ו) באורך כל התשובה. וע"ע בשו"ת הראשון לציון (ח"א סי' י"ח).

ואי אפשר לטחון את גרגירי התירס ולנפח שיהיה במבה, אלא מאותו זן של הפופקורן, וממילא בכל החברות כולם צריך לברך על זה בורא פרי האדמה.  ודין הבמבה שונה מדין רסק פירות או ירקות, והרבה מדורינו לא ירדו לחילוק זה, וחשבו לדמות דבר זה לפירות מרוסקים, אולם המעיין בדברי רבינו ירוחם, יראה, שכל שאינו ראוי לאכילה אלא ע"י ריסוק או ניפוח, אין ברכתו משתנית. ולכן מברכים על הפופקורן בורא פרי האדמה. והבמבה אי אפשר לעשותה אלא מהסוג של התירס היבש, שהוא גרגירי פופקורן, וגרגירים אלה לא ניתן לאוכלם אלא על ידי ריסוק או ניפוח, ולא כמות שהן. ולכן ברכתם בורא פרי האדמה. דהכי אורחייהו. ומה שכתב מרן אאמו"ר עט"ר זיע"א שיש לברך על כיו"ב שהכל, בזמנו אמר לי מרן אאמו"ר, שהוא חשב שהטעם שכתבנו לברך על זה האדמה הוא מפני שמורגש טעם התירס, וכיון שהוכיחו לו שאין טעם התירס נרגש, ולכן כתב מה שכתב, אבל לאחר שראה שוב את מקורות ההלכה שכתבנו, וקרא שוב דברי רבינו ירוחם ודברי תרומת הדשן סימן כט, והגר"ז, והמשנ"ב, והחיי אדם כלל נא, ועוד אחרונים, שכל שאי אפשר לאוכלו אלא על ידי ריסוק ברכתו בורא פרי האדמה. ולאחר שראה הדברים הסכים עמנו לברך על הבמבה בורא פרי האדמה, וכן נהג בעצמו ובירך בפנינו ב' פעמים על הבמבה בורא פרי האדמה. וכמובן שכך יש לנהוג הלכה ולמעשה.

וד"ז גם לאשכנזים, דשאני הכא שאין ראוי לאכול את גרגירי התירס כמות שהם, והם ראויים רק על ידי ניפוח, וכן שרק ע"י התפחה ועירוב חומרים נעשה ראוי לאכילה, לכן ברכתו לכ"ע האדמה. ולא דמי לתמרים שמיעכן שראויים בלא הריסוק. וכן מבואר ברבינו ירוחם. וכן משמע בתרומת הדשן סימן כט, דכל דהכי אורחיה, אין ברכתו משתנית. וכן משמע בחיי אדם, ובש"ע הגר"ז ובמשנ"ב, לגבי בשמים שחוקים. וכן משמע בכסף משנה.

ומה שיש חומרים אחרים מעורבים בזה, הנה הבסיס הוא התירס, והתירס נחשב לעיקר, מפני שכל צורת הבמבה זה גרגירי התירס שתפחו, ודינו ככל הדברים הראויים לאכילה ע"י בישול, כגון תפו"א וכיוצא, שאע"פ שכשהוא בפני עצמו לא ראוי לאכילה, ורק ע"י בישול והוספת תבלינים נעשה ראוי, וברכתו בורא פרי האדמה, כך גם הבמבה הוא עיקר המאכל, שבא ע"י התפחה ועירוב חמאת בוטנים יחד עמו. ואף חמאת הבוטנים ושמן הבוטנים הם נעשו מן האדמה, ואם יברך ע"ז בורא פרי האדמה הרי לא שיקר בברכתו, שהכל נעשה מהאדמה וכדברי המג"א שכל שאין שקר בברכתו מברכים ברכה מבוררת. וברור שהמג"א אמר כן גם לד' הרמ"א, וממילא לא שייך כאן כללא דסב"ל, כי אין כאן ברכה לבטלה. ורק כשיש ספק ברכה לבטלה אמרינן סב"ל. וע' בספר עין יצחק ח"ב (עמ' תקע"ו) באורך כל התשובה. ולכן אף לדעת הרמ"א יש לברך בפה"א מאחר שגרגירי התירס הם העיקר.

ובענין אפרופו לפי מה שידוע הוא לא נעשה בצורה שעושים את הבמבה ע"י התפחה אלא זה נעשה מאבקה, ולכן ברכתו שהכל, ובכל אופן יש לבדוק ולברר עם חברת אוסם איך נעשה מוצר זה.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

השאר תגובה

שיתוף המכתב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

עוד מכתבים

הפנה שאלה לרב

אם ברצונכם לשאול שאלה הלכתית את הרב, שלחו אלינו ואנו נפרסם את תשובתו בהמשך לשאלתכם ובנוסף בדף מכתבי הלכה

שליחת שאלה