לְכַתְּחִלָּה אֵין רָאוּי לִמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ בְּאֹפֶן עַצְמָאִי, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בַּפּוֹסְקִים בְּאֵיזֶה קִנְיַן הַגּוֹי קוֹנֶה. וְלָכֵן צָרִיךְ לִמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ בְּאֶמְצָעוּת רַבָּנוּת מְקוֹמִית וְכַדּוֹמֶה, שֶׁבְּקִיאִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַכֹּל כַּדָּת וְכַדִּין. וּמִיהוּ מִי שֶׁעָבַר וּמָכַר אֶת הֶחָמֵץ לְגוֹי בְּאֹפֶן פְּרָטִי, כְּגוֹן בְּקִנְיַן כֶּסֶף וְכַדּוֹמֶה, אֵין הֶחָמֵץ נֶאֱסַר בַּהֲנָאָה כְּדִין חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, אֶלָּא הַמְּכִירָה תּוֹפֶסֶת מִסָּפֵק, דְּסָפֵק דְּרַבָּנָן לְקֻלָּא.

ילקוט יוסף פסח, מהדורה חדשה, סימן תמח סעיף ג’ – מכירת חמץ