“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
אִם שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ בַּתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ טָעָה וּבֵרֵךְ עַל דְּבַר מַאֲכָל, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֹּאמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְגוֹ’, וְלֹא יִטְעַם, שֶׁאִם יִטְעַם יִצְטָרֵךְ לְהִתְפַּלֵּל שֵׁנִית תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּטְעַם מְעַט, וְיִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה נוֹסֶפֶת וְיֹאמַר תְּנַאי שֶׁל נְדָבָה. וְהָעִקָּר כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה, וּבִפְרָט שֶׁאֵין אָנוּ מְכַוְּונִים כָּל כָּךְ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְדָבָה.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲד’ תשע”א, עַמּ’ תקצא
