“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
הַטּוֹעֶה בִּתְפִלּוֹת שַׁבָּת וְהֶחְלִיף שֶׁל זוֹ בְּזוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית “אַתָּה אֶחָד”, אוֹ שֶׁאָמַר בִּתְפִלַּת מִנְחָה “יִשְׂמָח מֹשֶׁה”, אוֹ שֶׁאָמַר בְּעַרְבִית “יִשְׂמָח מֹשֶׁה”, יָצָא יְדֵי תְּפִלָּה, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְהִתְפַּלֵּל. וְכֵן אִם טָעָה בְּמוּסָף וְהִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית, אוֹ מִנְחָה בִּמְקוֹם מוּסָף, בְּדִיעָבָד יָצָא יְדֵי חוֹבָה. [וְטוֹב שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיְּכַוֵּן עָלָיו לְהוֹצִיאוֹ בַּחֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁל מוּסָף, וְגַם הוּא יְכַוֵּן וְיַקְשִׁיב לְכָל הַחֲזָרָה, וְלֹא יַעֲנֶה בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, אֶלָּא אָמֵן בִּלְבָד אַחַר חֲתִימַת הַבְּרָכוֹת].
[יַלְקוּט יוֹסֵף שַׁבָּת שָׁם, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד תקעו.