“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה מוקדשת לע”נ מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף בן יעקב זצ”ל
אִם טָעָה בְּלֵיל שַׁבָּת וּבְבִרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ אָמַר כְּמוֹ בִּימוֹת הַחוֹל, וּכְשֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה’ נִזְכָּר, יַחְתּוֹם הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם וְכוּ’. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר, דְּלֹא הֱוֵי מֵעֵין חֲתִימָה סָמוּךְ לַחֲתִימָה, שֶׁהֲרֵי סִיֵּם וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ ובואֵנו, וְאֶפְשָׁר דִּשְׁמִירָה לְחוּד, וּפְרִיסַת שָׁלוֹם לְחוּד, אֵין לְהַקְפִּיד עַל כָּךְ בְּדִיעֲבַד.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, סִימָן רסז – דִּינֵי הַתְּפִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, עַמּוּד תצ
