"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
מנהג ישראל לאכול בשתי הלילות של ראש השנה מיני פירות וירקות שיש בהם רמז לסימן טוב לכל ימות השנה, משום דסימנא מילתא היא.
בברכת בורא פרי העץ על התמר יכוין לפטור כל פרי העץ שעל השלחן שיאכל אחר כך. וכשיאכל אחר כך מהרמונים והתפוח, יאמר עליהם רק נוסח היהי רצון. וכן בברכת שהחיינו שבירך על התמרים פטר כל מיני פירות חדשים שלפניו מברכת שהחיינו. ולכן לא יניח לפניו בעת הקידוש את הפירות החדשים, ואם הם לפניו יתכוין בפירוש שלא לפוטרם, וגם יעשה מעשה ויכסם במפה, ובזה יוכל לברך עליהם שהחיינו.
ילקוט יוסף ימים נוראים, מהדןרץ תשע"ט, סימן תקפג – הדלקת הנר, ודברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה, סעיף יג
