בס"ד, ‏ד' אלול תש"פ, 1628-2/פ'

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה …… …… נ"י

שלום רב,

בעניין שאלתו על החטיף הנקרא 'דוריטוס' על אף שנעשה מתירס, מ"מ הוא נעשה מתירס טחון שנהפך להיות כמו קמח, ומערבים בו מרכיבים שונים, לכן יש לברך עליו שהכל נהיה בדברו, ככל תערובת שאינה ניכרת שברכתם שהכל. וע' בכיו"ב להרב ברכת יוסף לרבי יוסף ידיד, דהברכה על לדר היא ברכת שהכל, אחר שנשתנה שמו, נשתנה טעמו, נשתנה מראיתו, נעשה על ידי תערובת, ועל ידי בישול. ושאני במבה שאינו ראוי לאכילה כלל בלי הריסוק והניפוח.

ולענין אודות כל מיני שמועות בעניני הלכות שמרן מלכא זיע"א חזר בו מכמה הלכות, הנה אין להסתמך על שמועות, אלא רק בדברים הכתובים להדיא בספרי מרן מלכא זיע"א ובספרים ילקוט יוסף, שיש איזה פעמים שמרן זיע"א חזר בו, ומשנה אחרונה עיקר, וזה רק מקומות בודדים, ואם אין הדברים כתובים להדיא בספרים הנ"ל, אין להסתמך על שמועות, או על דברים שהשיב בעל פה וכתבו על סמך זה בספר מעיין אומר. שכידוע גם המחבר הזהיר שאין לסמוך על כל מה שכתב שם. והוא רק להגדיל תורה ולהאדירה. ובדרך כלל בכל מה שמרן חזר בו, העושה כמו שכתב במשנה ראשונה על הרוב יש לו על מה לסמוך.

ובכמה מקומות כתבו שמרן חזר בו, ואחר כך ביררנו הענין אצל מרן אאמו"ר בחיים חיותו, והסתבר שלא הבין היטב את מה שאמרו לו, ולא היה ולא נברא. כי היו מגיעים אל מרן באמצע כתיבתו, וראשו ורובו היה נתון במה שכתוב לפניו, ולא שת לבו לכל מה שהרצה בפניו. אולם אנחנו הקפדנו מאד לקבוע זמן עם מרן לשאול שאלות, ולא להגיע אליו בהפתעה באמצע כתיבתו. כי ידענו דכי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחרת, ע' שבת ג. והקפדנו מאד לדקדק בדבריו והיה שומע אותנו בריכוז.

וכגון שמה שאמר שמרן חזר בו לענין רובו יבש בשבת, אבל לא היו דברים מעולם, ותשובתו קמה וגם נצבה ביביע אומר חלק ז', וראה בילקו"י שבת כרך א' סימן רנג, ארבעה טעמים אמאי אזלי' בתר הרוב, וכל הקורא טעמים אלו ומקורותיהם משתכנע שאכן אזלי' בתר הרוב, וא"כ למה יחזור בו מיבי"א ח"ז. וע"כ שלא חזר בו ואלו סתם שמועות.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל