מכתבי הלכה

הנחיות הלכתיות מאת מרן הראשון לציון שליט”א לקראת ראש השנה תשפ”א בצל נגיף הקורונה

בס”ד, ‏י’ אלול תש”פ, 1673-25-2/פ’

 

הנחיות הלכתיות ערב ראש השנה – תשפ”א

בימים אלו עולות על שולחננו שאלות רבות בנוגע לתפילות ולמצות תקיעת שופר בימי ראש השנה בתקופה קשה זו של נגיף הקורונה, לקיימם כמצות חכמים, ועל פי הוראות השמירה וההגבלות של משרד הבריאות,

וראשית הנני להבהיר בזאת כי יש לשמוע להנחיות משרד הבריאות, לחבוש מסכה, לשמור על ריחוק של כמה מטרים בין האחד לרעהו, לפתוח את כל החלונות בביהכ”נ, כדי שחלילה לא ידביקו האחד את השני, ולצערינו כבר קרוב לאלף מתו במגיפה הזו בעוה”ר, וכל מי שאינו חובש מסיכה ולא שומר מרחק וכל כיו”ב, ובגלל זה הדביק אחרים, עוונו חמור מאד, ובפרט אם הדביק מי שיש לו מחלות רקע וגרם למותו. כמה יסורי מצפון יהיו לאחד כזה שגרם לדבר חמור כזה.

 

תורתנו היא תורת חיים, ומצוה אותנו ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ועוד אמרה התורה, וחי בהם, ודרשו חכמים בגמ’ יומא פה: ולא שימות בהם. ולכן פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, חולה שיש בו סכנה אוכל ביום הכפורים, מחללים שבת על חולה שיש בו אפילו ספק סכנה. וכמו שכתב הרמב”ם (פרק ב מהלכות שבת הלכה ג) בזה הלשון: “ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר ‘אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם’.

 

וכבר כתבו התוספות (ב”ק כג.) “יותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק”, ובודאי שבכלל האיסור להזיק את חבירו, גם החובה למנוע מצב העלול להדביק את חבירו במחלה ח”ו.

 

הגאון רבי עקיבא איגר זצ״ל פירסם קריאה בתקופה בה השתוללה הכולי-רע באירופה וכתב שם: “כבר הזהרתי פעמים הרבה אזהרה אחר אזהרה שיהיו הנהגתם… כפי אשר סידרו, ואשר שפטו הרופאים… ולא יעברו על דבריהם”.

 

לכן ההנחיה ההלכתית היא להצמד להוראות משרד הבריאות, ולפעול על פיהן.

  • כל איש ואשה יתפללו בסמוך לביתם, עד אשר יעבור זעם וירחמו מן השמים.
  • גם בתי כנסת גדולים לא יקיימו תפילות עם ציבור גדול, אלא יחלקו את ציבור המתפללים באופן שיעמוד בדרישות משרד הבריאות. יעשו וילון ניילון עב, לחלק את המקום.
  • יש להעדיף בתקופה זו לארגן מנינים בשטח פתוח ומוגדר אם אפשרי הדבר, ולדאוג להצללה ולאויר טוב, ושלא תהא השמש קופחת על ראש המתפללים, ולסדר הכל ככל האפשר שיהיה מקום נוח נקי ומסודר להתפלל שם, לדאוג לכסאות ולמחזורים וכדומה.
  • בשנה זו הבעל”ט שיש לנו רק יום אחד של תקיעת שופר ביום ראשון יש לזרז את היודעים לתקוע שיודעים היטב דיני תקיעת השופר שישתדלו לזכות את הרבים לתקוע בכמה וכמה מניינים כפי כוחם, להוציא את הרבים ידי חובה, ותבוא עליהם ברכת טוב, וזכות זו תעמוד לכם לשנה טובה ומבורכת. ובכל מנין ומנין שתוקעים או שתוקעים אפילו ליחיד בבית יחזור התוקע ויברך ב’ ברכות לשמוע קול שופר, וברכת שהחיינו ואע”פ שיצא כבר י”ח.
  • על הגבאים ועל כל מי שיש ביכולתו לפזר שופרות כשרות בכל מנין ומנין, כדי שיוכלו לתקוע בהן.
  • הנשים שהורגלו בכל שנה ושנה להגיע לבית הכנסת להתפלל ולשמוע תקיעת שופר, שנה זו ימעיטו מלהגיע לבתי הכנסת כדי לא להכביד על הציבור הרחב לשמור על כללי הבריאות, שכידוע נשים פטורות ממצות שופר, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות, וכמו כן אינן חייבות לבוא ולהתפלל במנין, ועל כן השנה יסמכו על עיקר הדין שהן פטורות ממצות שופר ומתפלה בצבור ויתפללו בבית ויבוא התוקע לתקוע להן בבית.
  • התוקע לנשים ספרדיות אין לו לברך על השופר, כדעת הרמב”ם ומרן הש”ע, שאין לאשה לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, כמו סוכה לולב ושופר, כי איך תאמר וצונו, על דבר שלא נצטוותה עליו לא מהתורה ולא מדרבנן, ואע”פ שנשים פטורות, יכולים לתקוע להן אפילו אחר שיצא הבעל או איש אחר ידי חובה יכולים לתקוע להוציאן, אבל אין הנשים מברכות, ולא יברכו להן.
  • בכדי לא להשתהות הרבה זמן עם ציבור יש לקצר במנגינות ובפיוטים ולא להאריך בהם, והזריז בזמן הזה זריז ונשכר, ויאמר לקוצרים ה’ עמכם, אומרים מזמור כל העמים תקעו כף פעם אחת ולא יותר, וידלגו על אמירת הלשם יחוד הרגילים לומר בכל שנה ושנה, ומיד יאמרו ויהי נועם ויתחילו לתקוע.
  • כמו כן ידלגו על אמירת דברי התעוררות ודברי מוסר קודם התקיעות מה שרגילים בכל שנה, ויזרזו את העם בדברים קצרים לכוון לצאת י”ח והוראות ההלכה וכגון שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו על הברכות של התוקע וכיוצא.
  • אין להפסיק בין סדרי התקיעות לומר וידוי בין תשר”ת לתש”ת, ובין תש”ת לתר”ת, כמבואר בספר ילקוט יוסף כי דבר זה לא נכון על פי ההלכה בכל השנים, שאם יפסיק בוידוי לפני סדר תש”ת, או לפני סדר תר”ת יש כאן חשש ברכה לבטלה, ולספק אם צריך לחזור ולברך שנית, ואע”פ שבשאר השנים מותר להרהר בלבו בוידוי בין סדר לסדר, אבל לא בפיו, השנה אם יכול יתקע את כל השלושים קולות של מיושב ברצף אחד, והשומעים יכוונו שכל מחשבותם לצאת ידי חובת המצוה של שמיעת כל שופר, ותו לא מידי.

 

בתפלה לבורא עולם שישלח רפואה שלימה לכל החולים, ויעצור המגפה והמשחית מעלינו ומעל כל ישראל, ומעל כל יושבי תבל, ונשמע בשורות טובות ישועות ונחמות, ונכתב ונחתם בספר החיים והשלום, ויקבל תפלותינו ברצון בגאולה השלימה בקרוב אמן.

 

בברכת התורה,

 

יצחק יוסף

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל

השאר תגובה

שיתוף המכתב

עוד מכתבים

הפנה שאלה לרב

אם ברצונכם לשאול שאלה הלכתית את הרב, שלחו אלינו ואנו נפרסם את תשובתו בהמשך לשאלתכם ובנוסף בדף מכתבי הלכה

שליחת שאלה