“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת כל חולי עמו ישראל
יֵשׁ נוֹהֲגִים לִקְרֹא בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת “שִׁיר הַשִּׁירִים” בִּנְעִימָה. וּמִנְהַג חֲסִידֵי בֵּית אֵל לִקְרוֹתוֹ בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית אַחַר קַבָּלַת שַׁבָּת. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרוֹתוֹ קוֹדֵם מִנְחָה. אַךְ אִם יֵשׁ לַחְשֹׁשׁ שֶׁעַל יְדֵי קְרִיאַת שִׁיר הַשִּׁירִים יַעֲבֹר זְמַן מִנְחָה, יֵשׁ לִדְחוֹת אֶת קְרִיאַת שִׁיר הַשִּׁירִים אַחַר קַבָּלַת שַׁבָּת.
וְהַנּוֹהֲגִים לוֹמַר שִׁיר הַשִּׁירִים אַחַר מִנְחָה, וְקַבָּלַת שַׁבָּת לְאַחֲרֶיהָ, הַנָּכוֹן לְהַנְהִיגָם לַהֲפֹךְ הַסֵּדֶר, וּמִיָּד לְאַחַר מִנְחָה יֹאמְרוּ קַבָּלַת שַׁבָּת, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן יֹאמְרוּ שִׁיר הַשִּׁירִים.
יַלְקוּט יוֹסֵף שַׁבָּת א’ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, מַהֲדוּרַת תשע”ב, עַמּוּד מז.