ב"ה. כ' תמוז תש"פ

לכבוד

……. ……

שלום רב,

בעניין כבד אווז, בעבר רבים החמירו באווזים מפוטמים, מפני החשש שהפיטום התמידי נוקב את הושט, ע"י המאכל עצמו. או ע"י אצבעות המלעיט. או ע"י הצנור שמכניסים דרכו את האוכל לתוך הוושט, ונקובת הושט הרי זו טריפה. ועוד חששו שע"י שמרגילים את האווזים בפיטום, שוב אינם יכולים לאכול בעצמם כדרך כל הארץ, ואם יניחום כך ימותו, וגם אם ימשיכו לפטמם ימותו, והרי זו טריפה שאינה יכולה לחיות שנים עשר חודש.

ועוד חששו בעבר, שעל ידי פיטום האווזים הכבד שלהם נעשה לבן, וניתך באש כמו שומן, והרי זה סימן שנתקלקל ונימוק וגם זו טריפה. ועוד רצו האוסרים שלא לעודד את מפטמי האווזים שעוברים על איסור צער בעלי חיים דאורייתא.

אולם מבירור מקיף שנערך כהיום, נתברר שבשנים האחרונות נשתנה הדבר למעליותא, ועוד בשנת תשל"ו [לפני 44 שנים] נעשה שינוי מסויים, וכמ"ש בשו"ת יביע אומר ח"ט (חיו"ד סי' ג), שלאחרונה נעשה שיפור בהלעטת האווזים, שהתחילו מקרוב להלעיטם מאכלים רכים, שטוחנים את התירס המבושל עד שנעשה כמו דייסא, ומלעיטים את האווזים ע"י מכונה, ובמקום שהיו נותנים צנור ארוך בתוך הושט, נותנים צנור קטן, וע"י לחץ אויר נכנסת הדייסא לושט. ורבנים מומחים אומרים שעל ידי השינוי שחל בהלעטתם, לא רואים בושט קרעים ונקבים גדולים, כמו שהיה בזמן שהיו מלעיטים אותם בצנור הארוך.

ואף שביביע אומר שם סיים: ומ"מ עדיין לא יצאנו ידי כל הספקות שבדבר, הנה תאריך כתיבת תשובה זו ואמנם תשובה זו נכתבה כאמור בשנת תשל"ו, ומאז נעשו עוד שיפורים רבים. אבל הספר יבי"א ח"ט יצא לאור בשנת תשס"ב עם הסיום דאכתי לא איפרק מחולשא, כי עדיין לא יצאנו מכל הספיקות. דאע"ג דהמיקל בזמננו יש לו על מה שיסמוך, אבל אין לתת עליהם הכשר מהדרין, כיון שעדיין לא יצאנו מכל ספק.

אלא שלאחרונה תלמידי חכמים ביקרו במשחטת אווזים מפוטמים בהנוגריה, ונתברר שמאכילים אותם בתירס טחון עד דק, בלי שום תערובת של גרגירים שלמים, כי מבשלים את התירס. וגם עשו צינור מיוחד מסליקון, אשר מלבד שהוא קצר, גם הוא חלק ביותר באופן שאין שום חשש שינקב את הושט.

ומצד החשש שהעוף לא יכול לחיות לבדו לאחר שהורגל בפיטום, או מצד שהכבד נחשב כנימוק, הביאו בשם דוקטור אחד ירא שמים שבדק את הענין לעומקו, והפריד קבוצת אווזים לאחר הפיטום הסופי, והעבירם ללול אחר והמשיכו לחיות, וכעבור כחודש חזרו לאכול כרגיל, וגם הכבד שלהם אחר שחיטה חזר לגודלו ומראהו הטבעי כאשר בתחילה. וגם אין לחוש בהלעטה זו לצער בעלי חיים, כי הלעטה זו נעשית ע"י צנור דק מאוד וגם על ידי לחץ אויר, ואינה לוקחת יותר ממחצית הדקה.

וכל מגדלי האווזים מקפידים על השיפורים שנדרשו מהם, והם רואים למעשה את התוצאות בבדיקת הוושטות, אשר כולם יוצאים נקיים וחלקים בלי שום חשש נקב או חולי.

בברכת התורה

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל