“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר בִּרְכַּת “מֵעֵין שֶׁבַע”, וְאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר אוֹתָהּ. וְיָחִיד הָאוֹמְרָהּ מְבָרֵךְ בְּרָכָה לְבַטָּלָה.
וְאִם יִרְצֶה יָכוֹל לְאוֹמְרָהּ לְעַצְמוֹ בְּלֹא פְּתִיחָה וּבְלֹא חֲתִימָה. וּבִפְרָט אִם עוֹשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׂיחָה בְּטֵלָה בְּעֵת שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ.
יַלְקוּט יוסף שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד תקטו.