“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת כל חולי ישראל
עַל פִּי דַּעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ מְקַבְּלִים שַׁבָּת בַּאֲמִירַת “מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת” וַאֲסוּרִים בְּכָל הַמְּלָאכוֹת. וַאֲמִירַת בּוֹאִי כַּלָּה אֵינָהּ אֶלָּא הַזְמָנָה בְּעָלְמָא, וְלֹא קַבָּלַת שַׁבָּת מַמָּשׁ. אֲבָל לְפִי דַּעַת הָאֲרִ”י ז”ל עִקָּר קַבָּלַת שַׁבָּת הוּא בְּאוֹמְרוֹ “בּוֹאִי כַּלָּה”, שֶׁאָז נֶאֱסָר בְּכָל הַמְּלָאכוֹת. וּלְכַתְּחִלָּה נָכוֹן לִנְהֹג כְּדַעַת הָאֲרִ”י ז”ל. וְכֵן הַמִּנְהָג עַתָּה לָחוּשׁ לְהַחְמִיר כְּדַעַת הָאֲרִ”י. [וְאָמְנָם אִם נִתְכַּוֵּן בְּפֵרוּשׁ לְקַבֵּל שַׁבָּת בַּאֲמִירַת בּוֹאִי כַּלָּה, יֵשׁ לִפְרֹשׁ מִמְּלָאכָה מֵעִקָּר הַדִּין, וְלֹא רַק מִצַּד הַחוּמְרָא, אַחַר שֶׁקִּבֵּל שַׁבָּת לְהֶדְיָא].
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד תנו.