“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת כל חולי ישראל
חולה המחוסר הכרה, טוב שהמטפלים בו ימכרו עבורו את חמצו בערב פסח, כדי לקיים מצות השבת אבידה שהחמץ לא ייאסר אחרי הפסח. ויעשו המכירה על ידי אשתו או על ידי מי שמתעסק בצרכי הבית דחשיב כאפוטרופוס.
ולענין חמץ של חרש שוטה וקטן, יש מקום להקל לענין חמץ שלהם שעבר עליו הפסח, בצירוף הסברא שהרבנות מזכה במכירת חמץ עבור כל מי שלא מכר, וניחא ליה במכירת החמץ.
ילקוט יוסף פסח א’, מהדורת תש”פ, סימן תמח סעיף ג’ – מכירת חמץ, סעיף י”ז
