“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת כל חולי ישראל
בעל חנות מכולת הרוצה לקנות קודם הפסח כמות גדולה של חמץ, כגון איטריות, ועוגיות יבשות ומשקה בירה, כדי שיהיה לו למוכרם מיד אחר הפסח, ומוכר את כל החמץ שקנה לרבנות, לכתחלה אין ראוי לעשות כן, שאין אנו נזקקין לענין המכירה אלא בשעת הצורך וכשיש לו חמץ, אבל לכתחלה אין ראוי להכנס למחלוקת הפוסקים, אלא אם כן כשיש הפסד מרובה.
ילקוט יוסף פסח א’, מהדורת תש”פ, סימן תמח סעיף ג’ – מכירת חמץ, סעיף י”ג
