“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת כל חולי ישראל
חולה שיש בו סכנה ויודע שיצטרך להשתמש בפסח בתרופה שיש בה חמץ, יש לו לקנות התרופה קודם פסח, ונכון שיכוין בפירוש שאינו רוצה לזכות בחמץ שבתרופה, ויניח אותה במקום מוצנע, וכשיצטרך יקח ממנה בכל פעם כפי הצורך.
ואם התרופה טעימה לחיך, יתן בתוכה דבר מר, שתהיה שלא כדרך הנאתה, ובעודה בכפו יבלענה.
ילקוט יוסף פסח א’, מהדורה אחרונה, סימן תמז – דין נותן טעם לפגם סעיף ה
