“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים וִדּוּי, וְאֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָמוּךְ לְשַׁבָּת. וְגַם אִם מִתְפַּלְּלִים מִנְחָה גְּדוֹלָה, אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם.
יֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁאֵין לוֹמַר תְּפִלָּה עַל הַפַּרְנָסָה בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמִנְחָה בְּכָל יוֹם וּבְעֶרֶב שַׁבָּת, וְכֵן לֹא בְּעַרְבִית. אוּלָם הָעִקָּר הוּא שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר תְּפִלָּה עַל הַפַּרְנָסָה גַּם בְּמִנְחָה וּבְעַרְבִית. וְאָמְנָם אֵין לְהוֹסִיף בַּקָּשָׁה עַל הַפַּרְנָסָה בְּדֶרֶךְ קֶבַע בְּכָל הַתְּפִלּוֹת, וּבְכָל יוֹם, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּמוֹסִיף עַל הַבְּרָכוֹת. וְיֵשׁ לִיזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בְּבַקָּשׁוֹת, רַק בַּקָּשָׁה אַחַת. וְאִם הוּא רָב שֶׁהַצִּבּוּר מַמְתִּין לוֹ שֶׁיְּסַיֵּם תְּפִלָּתוֹ, רָאוּי לוֹ לְקַצֵּר בְּבַקָּשׁוֹתָיו, שֶׁלֹּא יִגְרֹם לְטֹרַח צִבּוּר.
יַלְקוּט יוסף שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, סִימָן רסז – דִּינֵי הַתְּפִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, עַמּוּד תמד