“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָס עַל הַשֶּׁמֶן שֶׁלֹּא יִדְלַק כֻּלּוֹ, וְכֵן הַחַס עַל הַפָּמוֹט שֶׁהַנֵּר עוֹמֵד עָלָיו, אוֹ שֶׁחַס עַל כּוֹסִית הַשֶּׁמֶן שֶׁלֹּא תִּתְפּוֹצֵץ, הֲוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, וכָּל כִּבּוּי שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, דְּקָיְימָא לָן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְגוּפָהּ פָּטוּר. וּפָטוּר אֲבָל אָסוּר מִדְּרַבָּנָן.
וְאָסוּר לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה כְּדֵי שֶׁיִּשַׁן, וְאִם כִּבָּה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, מִשּׁוּם דְּהָוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְגוּפָהּ, וּבִשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד תז.