מכתבי הלכה

ברכת שעשה את הים הגדול

בס"ד, ‏י"ד אב תשע"ז,  1599-2/ע"ז

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב ……… …. נ"י

שלום רב,

במה ששאל במי שגר בעיר שיש שם ים, ורואה את הים אחר שלושים יום האם צריך לברך ברכת הראיה, "שעשה את הים הגדול".

הנה י"א שמי שגר בעיר לא מברך, וכדין מי שדר בירושלים ועברו שלושים יום שלא ראה בהמ"ק בחורבנו שאינו צריך לקרוע, וה"ה בברכת הראיה על הים שהגר בעיר לא מברך, וכ"פ בספר הליכות שלמה (פרק כ"ב סעיף כ"ח). אך יש לעיין בדבריו, דדוקא לגבי קריעה אנו סומכים להקל כיון שבנקל יכל להגיע למקום החורבן, ולכן כל שדר בעיר אינו קורע. אבל לענין ברכת השבח, מה בכך שיתן שבח פעם בשלושים יום כאשר לא ראה את הים, ומה בכך שיכל להגיע לשם בתוך שלושים יום.

ושוב ראיתי בספר שער העין שהביא בשם הגרי"ש אלישיב (בעמ' תכא סעי' ח) ובשם הגר"ח קנייבסקי (עמ' תמג סע' מב) ובשם הגר"מ שטרנבוך (עמ' תס סע' טו) ובשם הגר"נ קרליץ (עמ' תסה סע' ה), שכולם הסכימו שכן צריך לברך [ודלא כדברי המנחת שלמה], דכיון שעברו ל' יום הרי הוא חייב להתפעל עכשיו מראיית הים ואחר שיתפעל יברך. ע"כ.

ואולי י"ל שכל דברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל מיירי במי שגר סמוך להם מאוד אשר באפשרותו לזון עיניו מהם בכל עת שירצה ורק עקב חוסר ענין אינו מסתכל על הים, ולכן אע"פ שעבר שלושים יום ולא ראה אותם (מחמת חוסר ענין, כי רגיל להם), אין מברך עליהם. וכ"נ משו"ת בצל החכמה ח"ב (סי' יד) שרק בדר סמוך לשפת הים אין לו לברך. וע"ע בספר פסקי תשובות חאו"ח (סימן רכח סעי' א). וע"ע בספר שערי ברכה (שטיצברג, עמ' תסד הערה יא).

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

כתיבת תגובה

שיתוף המכתב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

עוד מכתבים

הפנה שאלה לרב

אם ברצונכם לשאול שאלה הלכתית את הרב, שלחו אלינו ואנו נפרסם את תשובתו בהמשך לשאלתכם ובנוסף בדף מכתבי הלכה

שליחת שאלה