מכתבי הלכה

ברכה על נשיא שנתן מכבודו וכו'

ב"ה. כ"ז אייר תשע"ז.

לכבוד …….. …… שליט"א

שלום ויש רב וכט"ס,

במה שדיברנו היום בעת קבלת הפנים לנשיא ארה"ב דולנד טראמפ, אם אפשר לברך בשם ומלכות בעת שרואים את הנשיא, ברכת שנתן מכבודו לבשר ודם. וכב' הזכיר את תשובת הרדב"ז וכו'. והנני לצרף לכב' מה שביארנו בזה בשנת תשנ"א, בילקוט יוסף ברכות, בתוספת נופך.

הנה מקור דין זה שמברכים על מלך ברכת שחלק מכבודו וכו', בגמ' ברכות (נח.) הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו, מלכי אומות העולם, אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם.

ובגמ' ברכות (דף מ:) נאמר, כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, וכן נפסק להלכה בטור ושלחן ערוך (סימן ריד). ולכן כתבו התוספות בברכות (נד.) בשם רבינו שמעיה, שכל הברכות שנזכרו בפרק הרואה, צריך לאומרם בשם ומלכות, ושכן כתב רבינו שמשון מקוצי על פי הירושלמי, ושכן היה נוהג רבינו יצחק בר שמואל לברך ברכה זו [על הברקים ורעמים] בשם ומלכות. ע"כ דברי התוספות.

ורבינו אברהם בר יצחק אב בית דין, בעל ספר האשכול, כתב בתשובה, שכל מי שהוא חשוב בשלטון ובנשיאות כמלך, והורג במשפט ואין מי שימחה בידו ולשנות דברו מלאו להן ומהן ללאו, אפילו הוא מאומות העולם, מברך עליו ברכת המלכים. והובאו דבריו בארחות חיים (הלכות ברכות אות מט).

והרדב"ז בתשובה (חלק א' סימן רצו) הביא גם כן דברי רבינו אברהם אב בית דין הנ"ל, וכתב, שלפי זה יש לדון שהפחה של מצרים שנשלח על ידי מלך תוגרמא, מברכים עליו ברכת המלכים, כיון שיכול לעשות כרצונו, ואף על פי שהסמכות המשפטית בדיני נפשות מסורה בידי השופט הראשי של המדינה, והפחה רק מבצע את גזר הדין, מכל מקום כיון שבשעת חירום דנים במשפט צבאי, שהוא כמו הוראת שעה, וביד הפחה הסמכות לדון ולהרוג גם שלא במסגרת החוק, ושלא בידיעת והסכמת השופט הראשי האזרחי, לפיכך יכולים לברך עליו ברכת המלכים. ומכל מקום למעשה אין דעתי מסכמת להתיר לברך בשם ומלכות ברכת המלכים על פחה, או שר משרי המלך, כיון שאנו רואים שהמלך נותן הוראות על ידי כתבים ומאמרים לשנות דברי הפחה מהן ללאו ומלאו להן. ואותם שלטונות שהתיר רבינו אברהם אב בית דין לברך עליהם בשם ומלכות, הוא באופן שאין עליהם עול מלך לשנות דבריהם. ולכן יש להורות לברך על הפחה ברכת המלכים בלי שם ומלכות. עד כאן דברי הרדב"ז.

ולכאורה היה מקום לומר שנשיא מדינה בזמן הזה במדינה דמוקרטית, שאין לו סמכות לשפוט ולהרוג כאוות נפשו, אין לברך עליו, שהרי רבינו אברהם אב בית דין, והרדב"ז, תלו הדבר במי שבידו לדון דיני נפשות ויכול להרוג במשפט, מה שאין כן בנשיאים של זמנינו.

וכיוצא בזה כתב בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (סימן לו), שהנשיא בזמן הזה שאין פקודתו מתקיימת בלי הסכמת שרי המדינה ובתי המחוקקים שלה, אין לברך עליו ברכת המלך, שאין זה דומה למלך שגוזר ומקיים ואין עוד מלבדו. עד כאן. וכך מתבאר מדברי המג"א ובאה"ט, משנ"ב וכה"ח, דרק על המלך יש לברך הואיל ובידו לשפוט ולהרוג. אבל על הנשיא אין לברך הואיל ואין כוחו ורשותו לכך.

אולם נראה שהואיל ויש בידו של נשיא מדינה לקבל או לדחות המלצת חנינה על מי שנידון למות על ידי בתי המשפט המוסמכים לכך, נמצא שסמכות דיני נפשות מסורה בידו, והרי הוא כמלך שדן והורג במשפט. ואף על פי שהנשיא נבחר רק לתקופה מסויימת ואינו נשאר בנשיאותו כמלך שנשאר במלכותו עד סוף ימיו, מכל מקום כיון שבאשר הוא שם נשיא הוא, מברכים עליו בשם ומלכות. וכאותה שאמרו במגילה (דף טז:): תעלא בעידניה סגיד ליה.

וכן מבואר בספר תורת חיים סופר (בסימן רכד אות י), שיש לברך על נשיא מדינה ברכת המלך בשם ומלכות, ואף על פי שאינו נוהג נשיאותו אלא לתקופה מסויימת שהוסכם עליה בשעת בחירתו לנשיא, מכל מקום כיון שהסמכות בידו בזמן נשיאותו לאשר פסק דין מות או לאשר חנינה לנידון, יש לברך עליו בשם ומלכות, ואין חילוק בזה בין כשהוא נושא תואר נשיא או מלך, שהכל תלוי בענין ולא בתואר.

וכן העלה בשו"ת אפרקסתא דעניא (סימן לב) שמברכים על נשיא מדינה בזמן הזה בשם ומלכות, מהטעם האמור. וכן פסק בשו"ת שואל ונשאל ח"א (סימן עג). ע"ש.

והנה אף במלך או נשיא שנמצא בביקור במדינה אחרת צריך לברך עליו ברכת המלכים, כמבואר בשו"ת חתם סופר (חלק אורח חיים סימן קנט, דף סא רע"א). וע"ש.

אולם עדיין יש מקום לדון אם אפשר לברך על נשיא שהוא לבוש בגדי אזרח, ואין העם רואה את כבודו ואת גודלו, כמו המלך שלובש בגדי מלכות, שכולם רואים את יקר תפארת גדולתו.

ומצינו לכמה גדולי עולם מלפני למעלה מ-400 שנה, שסוברים שאין לברך ברכת שנתן מכבודו וכו' על מלך הלבוש בגדים רגילים, ואינו לבוש בבגדי מלכות. וכן כתב הגאון רבי יאשיה פינטו בשו"ת נבחר מכסף (נולד לפני 452 שנה, שנת שכה, סימן ג), שאין לברך ברכת המלך אלא בזמן שרואים את המלך בכבודו, שכן נוסח הברכה, שנתן מכבודו לבשר ודם, ואם הוא מתהלך כאזרח רגיל, איה כבודו להעריצו, ועיקר הכבוד הוא במלבושיו, כשהוא לבוש בבגדי השרד, שבזה ניכר כבודו ותפארתו, כדברי יוחנן שהיה קורא למלבושיו כבודו. גם נראה שרכבו ופרשיו ובני חילו ההולכים לפני מרכבתו, מכלל כבודו של מלך הם, וזולתם לא חל חיוב ברכה זו כלל. וזה פשוט. עד כאן.

וכיוצא בזה כתב הזכור לאברהם (דף כב ע"ב, לרבי אברהם אלקלעי, לפני כ-200 שנה) בשם רבו המובהק זצ"ל, שאם המלך לבוש בגדים אזרחיים לבל יכירוהו פשוט שאין לברך עליו ברכת המלך, שאיך יברך שנתן מכבודו וכבוד אין כאן, כי הוא מתחפש בבגדיו, והרי הוא ככל אדם. עד כאן.

וכן הסכים בשו"ת צפיחית בדבש (סימן סו, לפני כ- 200 שנה). וכן פסק בשו"ת יהודה יעלה קובו (חלק אורח חיים סימן כח, לפני כ-130 שנה). וראה עוד בספר בתי כנסיות (סימן רכד).

ולכאורה ממשמעות דברי רבינו אברהם אב בית דין והרדב"ז הנ"ל, נראה, שהכל תלוי בסמכותו לדון ולהרוג במשפט, שבזה ניכר כבודו, שחיי אדם תלויים בידו, מעין דוגמא למלכות של מעלה אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, ואין הדבר תלוי במלבושים ובגדי שרד.

וכן נראה מדברי מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רכד אות ג) בשם הגאון רבי אברהם יצחקי, שהרואה ספינה שנמצא בה המלך, ואין המלך נראה כלל, אבל יודע בבירור שהמלך יושב בתוכה, יכול לברך עליו ברכת המלך. עד כאן. ומשמע שאין צורך לראות את המלך בבגדי השרד שלו ממש. ויש לדחות. ובלאו הכי הנה הרב צפיחית בדבש (סימן סו) והרב המגיה בשו"ת נבחר מכסף (שם) כתבו להשיג על דברי החיד"א, והעלו שיש לברך בלי שם ומלכות. וראה עוד בספר פדה את אברהם (מערכת מ אות יד). ולפי דבריהם נראה שהוא הדין לנשיא מדינה שהוא לבוש אזרחית, שיש לברך עליו בלי שם ומלכות.

ומכל מקום ספק ברכות להקל. וכן העלה בשו"ת באר משה ח"ב (סימן ט), שעל נשיא מדינה יש לברך שנתן מכבודו לבשר ודם, בלי שם ומלכות. וכמבואר כל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ב' (סימן כח).

גם בשו"ת ציץ אליעזר חלק כב (סימן יד), הביא דברי הרב נבחר מכסף הנז', בעהמ"ח פירוש הרי"ף על העין יעקב, ותמה על הרב כף החיים שלא ראה מכל הנ"ל.

ובספר ארחות רבינו (ח"א עמוד צ"ג קי"ג) הביא בשם הסטייפלר זצ"ל, שאם הנשיא או המלך עמד מעצמו, אין לברך עליו, אבל אם המליכוהו יש לברך עליו. וע"ש שהביא מהחת"ס (או"ח קנט בד"ה והנה) דגדר מלך לענין ברכה, הוא כל שבידו להמית. אך כיון דמחויבים מהתורה בכבוד מלכות, כדילפינן ממשה רבנו שהזהירו הקדוש ברוך הוא שינהג כבוד בפרעה, לפי"ז צריך לכאורה לברך על מלך שהמליכוהו. [עוד כתב בשם הגרי"ח זוננפלד שהורה לא לברך על קיסר גרמניה שביקר בירושלים, משום שהוא מזרעו של עמלק שכתוב בו מחה תמחה].

ובספר אשרי האיש (ברכות, עמ' רנג) כתב בשם הגרי"ש אלישיב, שכאשר הגיע לישראל נשיא ארה"ב אמר, שבגלל שאין בכוחו להרוג לכן אין לברך עליו. כך מסיק גם בפסקי תשובות (אורח חיים סימן רכד) בשם פוסקי זמננו, במלכים ונשיאים במדינות שונות אשר כפופים למערכת המשפט של המדינה, ואין בסמכותם לדון ולהרוג, אבל בידם האפשרות לתת חנינה או לדחות בקשת חנינה, ורבים הסכימו שאפשר לברך עליהם ברכת שנתן מכבודו לבשר ודם, ובפרט כשכל החוקים והמשפטים אשר מחליטים מערכת השלטון והמשפט של המדינה צריך לקבל את אישורו וחתימתו של המלך או הנשיא. אך למעשה כמעט בכל המקרים אי אפשר לברך עליהם בימינו ברכה זו, כי בימינו לבושם וחזותם של נשיאים וראשי ממשלות אלו כאזרחים רגילים, ואינם בבגדי מלכות פאר וכבוד כהמלכים.

גם בתשובות והנהגות כרך ב (סימן קלט) כתב, לגבי נשיא ארה"ב, דכיון שמעמדו תלוי ועומד בהחלטת בית הנבחרים שמה שבכוחם להדיח אותו, וסמכויותיו מוגבלים מאד אין לברך, ולא דמי למלוכה באנגליה אפי' בזמננו שעל כל חוק חדש המלכה חותמת, ולא מתחלפת, אלא המלוכה בידה וביד צאצאיה, וכבודה ככבוד מלכים ממש, ואף שלמעשה אינה מתערבת בסדרי השלטון, מ"מ צריך את חתימתה על כל חוק וחוק, והממשלה יונקת את סמכותה ממנה, וכבודה לא פחת כל הדורות כמלא נימא, ועיין במ"ב (רכ"ד ס"ק י"ב) הגדר שהשלטונים שאין עול מלך עליהם ודן והורג במשפט מברכים עליו, והיינו דבכה"ג הוא מושל ואין אף אחד עליו, אבל הנשיא דארה"ב יכולים להדיחו, ומלכות לזמן אינו דומה למלך ואינו ראוי לברך עליו. והנשיא הוא רק שליח העם ולזמן, ויונק סמכותו מבית הנבחרים שעלולים להדיחו, ולא דומה לכבוד מלך כלל, והוא רק כעין ראש ממשלה ולא בגדר מלך כלל. וכשיש ספק אין לברך בשם ומלכות.

וראה עוד בענין ברכה על נשיאים, בשו"ת לב חיים ח"ג (סי' נ"ה), ויפה ללב (סק"ג), ובאורחות חיים ספינקא (סק"א) ובשו"ת התעוררות תשובה ח"א (סי' ס'),  ובס' מכתבי תורה לאמרי אמת זצ"ל מגור (מכתב ס"ד) ובס' מנחת שלמה ח"א (סי' צ"א אות כ"ז), שעל מלכים ומושלים מישראל אפילו רשעים כירבעם וכאחאב יש לברך שחלק מכבודו לבשר ודם כדרך שמברכים על אומות העולם. ובשו"ת מנחת אלעזר ח"ה (סי' ז', ובספרו נימוקי או"ח הכא), שו"ת אפרקסתא דעניא (סי' ל"ב), תורת חיים (סופר, סי' רכד סק"י), שו"ת קרית חנה דוד ח"ב (סי' ל"ו), שו"ת באר משה ח"ב (סי' ט').

ומכל זה תשובה מוצאת כדרכה של תורה, למה שהראוני בשם הרב ……שליט"א, שחלק על מרן אאמו"ר זצ"ל בענין זה, ונמשך אחר חכ"א שליט"א, שטען שיש לברך ברכת שנתן מכבודו וכו' גם על נשיא מדינה בזמן הזה. אולם לדעתינו אי אפשר להתעלם מכל האחרונים הנ"ל מלפני מאות בשנים, שרבים הסכימו שלא לברך בשם ומלכות ברכת המלך כשהמלך אינו לבוש בבגדי מלכות. ומה כוחינו לחלוק על כל האחרונים הנ"ל. ואיה"נ על מלכת אנגליה ההולכת בכתר מלכות, ויש בידה סמכות לחנינה להציל ממות, בזה יש לברך, וכן כיום יש כמה מלכים באפריקא שאפשר לברך עליהם. אבל על נשיא מדינה כמו נשיא ארה"ב אין לברך בשם ומלכות. וכלל גדול בידינו דספק ברכות להקל.

ביקרא דאורייתא

יצחק יוסף

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל

כתיבת תגובה

שיתוף המכתב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

עוד מכתבים

הפנה שאלה לרב

אם ברצונכם לשאול שאלה הלכתית את הרב, שלחו אלינו ואנו נפרסם את תשובתו בהמשך לשאלתכם ובנוסף בדף מכתבי הלכה

שליחת שאלה