“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
אִם רוֹב הַקָּהָל בָּעִיר קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הַמִּעוּט נִמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶם, אֲפִלּוּ לֹא הָיוּ הַמִּעוּט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֵין בִּרְצוֹנָם לְקַבֵּל שַׁבָּת, נִמְשָׁכִים בְּעַל כָּרְחָם אַחַר הָרֹב, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. [מָרָן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ סִי’ רסג סָעִיף יב]. וְאִם יֵשׁ בָּעִיר בָּתֵּי כְּנֶסֶת רַבִּים אֵין אֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת נִמְשָׁךְ אַחַר בֵּית כְּנֶסֶת אַחֵר, אֲפִלּוּ שֶׁנִּמְצָא רוֹב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָאַחֵר.
אֲבָל יָחִיד שֶׁמְּאַסֵּף מִנְיָן בְּבֵיתוֹ, אֲפִלּוּ הוּא מִנְיָן קָבוּעַ, בָּטֵל אֵצֶל הָרֹב. וְיִשּׁוּב קָטָן, כְּמוֹ מוֹשָׁב וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ שָׁם בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָת, וְהַצִּבּוּר בְּאוֹתוֹ בֵּית כְּנֶסֶת קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שַׁבָּת, הוּא נִגְרָר אַחֲרֵיהֶם, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה.
ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד רנה.
