“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת בִּמְקוֹם הַנָּחָתָן, וְלֹא יַדְלִיקֵם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת, וְיַעֲבִירֵם אַחַר כָּךְ לְמָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בַּדָּבָר, כְּגוֹן שֶׁמַּדְלִיקִין הַנֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחִים אוֹתוֹ בִּמְנוֹרָה גְּבוֹהָה תְּלוּיָה, אוֹ עַל גַּבֵּי מַדָּף גָּבוֹהַּ, מוּתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁהֲרֵי נִכָּר שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן לִכְבוֹד שַׁבָּת.
וְכֵן אִשָּׁה חוֹלָה אוֹ יוֹלֶדֶת שֶׁשּׁוֹכֶבֶת בְּמִטַּת חוֹלְיָהּ, יְכוֹלִים לְהָבִיא לְפָנֶיהָ אֶת הַנֵּרוֹת וּלְהַנִּיחָם עַל כִּסֵּא אוֹ עַל סַפְסַל, וְהִיא תְּבָרֵךְ וְתַדְלִיק, וִיכוֹלִים אַחַר כָּךְ לָקַחַת אֶת הַנֵּרוֹת מִשָּׁם, וּלְהַנִּיחָם בַּחֲדַר הָאוֹכֵל. [וְכַמּוּבָן אִם הָאִישׁ קִבֵּל שַׁבָּת בְּפֵרוּשׁ, אֵין לוֹ לְטַלְטֵל הַנֵּרוֹת אַחַר שֶׁקִּבֵּל שַׁבָּת].
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד רז.