“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
אִשָּׁה שֶׁהִדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם וְנִתְכַּוְונָה לְקַבָּלַת שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה אֲסוּרָה בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, אֵין הַבַּעַל נִגְרָר אַחֲרֶיהָ, וּמוּתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁרַשַּׁאי לְהִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ מִנְחָה שֶׁל חוֹל. וְכֵן הַבַּעַל שֶׁקִּבֵּל שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם אֵין הָאִשָּׁה נִגְרֶרֶת אַחֲרָיו, וּמוּתֶּרֶת בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה תְּפִלַּת מִנְחָה וּבְהַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת. [וַאֲפִלּוּ אִם קִבֵּל שַׁבָּת בְּפֵרוּשׁ, וְאַף אִם כָּל הַצִּבּוּר קִבְּלוּ שַׁבָּת, וְהוּא נִגְרָר אַחֲרֵיהֶם, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, דְּקַבָּלַת שַׁבָּת בִּגְרִירָה אַחַר הַצִּבּוּר אוֹ בַּאֲמִירָה בְּעָלְמָא אֵינָהּ אֶלָּא לִמְלָאכָה, וְלֹא לְעִנְיָן תְּפִלַּת מִנְחָה].
יַלְקוּ”י שַׁבָּת א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד קפז.