“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
לֹא תְּאַחֵר לְהַדְלִיק עַד סָמוּךְ לַשְּׁקִיעָה, שֶׁמָּא יַעֲבוֹר הַזְּמַן וְלֹא תּוּכַל לְהַדְלִיק. וְאִם נִתְאַחֲרָה מִלְּהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת מֵאֵיזוֹ סִבָּה, יְכוֹלָה לְהַדְלִיק הַנֵּרוֹת עַד כַּמָּה דַּקּוֹת קוֹדֵם הַשְּׁקִיעָה בְּבֵרוּר. אֲבָל אַחַר זְמַן זֶה אוֹ שֶׁהִיא מְסֻפֶּקֶת בִּזְמַן הַשְּׁקִיעָה, אוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם הַשָּׁעוֹן שֶׁבְּיָדָהּ הוּא מְדֻיָּק, חָלִילָה מִלְּהִכָּנֵס בְּסָפֵק חִלּוּל שַׁבָּת, וּמוּטָב לְהִשָּׁאֵר בַּחֹשֶׁךְ וּלְבַטֵּל מִצְוַת הַדְלָקַת הַנֵּר, מֵאֲשֶׁר לְהִכָּנֵס בְּסָפֵק חִלּוּל שַׁבָּת עַל יְדֵי הַהַדְלָקָה.
וְאִם הַבַּעַל רוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ מִתְעַכֶּבֶת בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁהִיא, וְחוֹשֵׁשׁ לְחִלּוּל שַׁבָּת, מוּטָב שֶׁיַּדְלִיק בְּעַצְמוֹ, אַף אִם אִשְׁתּוֹ תִּמְחֶה בְּיָדוֹ. וְלָכֵן מִצְוָה לְזָרֵז אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ לְסַיֵּם אֶת הֲכַנּוֹתֵיהֶם וּלְהַדְלִיק הַנֵּרוֹת בְּעוֹד מוֹעֵד, וּכְדִבְרֵי חֲזַ”ל, ג’ דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וּבָהֶם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. וְיֹאמַר לָהֶם זֹאת בְּנִיחוּתָא כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ. וּלְאַחַר שֶׁאָמַר לָהֶם כֵּן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם מַדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת, אֶלָּא רַשַּׁאי לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד קעא.
