“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה מוקדשת לע”נ מרן רבינו הגאון הרב עובדיה יוסף בן יעקב זצוק”ל
סְפָרַדִּיָּה שֶׁנָּהֲגָה לְהַחְמִיר בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וּבְקַבָּלַת הַשַּׁבָּת אַרְבָּעִים דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה, בְּחָשְׁבָהּ שֶׁכֵּן מִנְהָג יְרוּשָׁלַיִם, רַשָּׁאִית לַחְזֹר בָּהּ מִמִּנְהָגָהּ. (וּבִפְרָט בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקְּצָרִים שֶׁאֵינָם מַסְפִּיקִים לְסַיֵּם צָרְכֵי שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם). וּמִדִּינָא אֵין צָרִיךְ הַתָּרָה לְבַטֵּל מִנְהָגָהּ, מִשּׁוּם דְּהַוָּה לֵיהּ מִנְהָג בְּטָעוּת. וְעַל כָּל פָּנִים נָכוֹן לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה שֶׁתִּתְחָרֵט בִּפְנֵיהֶם עַל שֶׁלֹּא אָמְרָה בְּלִי נֶדֶר. וּלְאַחַר שֶׁיַּתִּירוּ לָהּ, תּוּכָל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה וּלְהַדְלִיק הַנֵּרוֹת עַד כְּרֶבַע שָׁעָה אוֹ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָך א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד קלח.
