“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
אין צריך התרה בהפסקת מנהג לזמן, כשאינו מפסיקו לגמרי. ולכן אשה שנהגה לשמוע שופר בכל ראש השנה, ובשנה אחת יש לה אונס שאינה יכולה לשמוע שופר, רשאית לבטל מנהגה באותה שנה אף בלא התרה, אחר שאין כוונתה לבטל המנהג לגמרי, אלא לאותה שנה.
כיון שיש נשים שאינן באות לבית הכנסת בליל כיפור לאמירת כל נדרי, לכן רצוי שכל אדם ילמד את אשתו ובנותיו, וכן את בניו הקטנים, למסור מודעה בתחלת השנה על ביטול נדרים, וילמד אותם שלא סומכים על זה לענין לכתחלה, רק לרווחא דמילתא. וימסרו מודעה על ביטול מנהגי מצוה, שלא יתחייבו לעשות כן לעולם מתורת נדר, אלא כל מה שעושים הוא בלי נדר. וטוב שהבעל יכוין על אשתו בהתרת נדרים שעושים בערב ראש השנה ויום הכיפורים.
ילקוט יוסף ימים נוראים, סימן תקפא – מהלכות ערב ראש השנה סעיף יז-יח
