“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
מי שהיה בעל עבירות וחזר בתשובה שלימה, מותר למנותו כשליח צבור, שאין לך דבר שעומד בפני התשובה. ויש אומרים שבתעניות צבור ובראש השנה ויום הכיפורים אין מעלין לשליח צבור מי שיצא עליו שם רע בילדותו. אך המנהג להקל להעלות בעל תשובה לשליח צבור גם בראש השנה ויום הכיפורים.
מי שהרג את הנפש, בין שהיה מזיד, בין שהיה שוגג, כל עוד שלא חזר בתשובה שלימה, אינו ראוי להיות שליח צבור. אבל אם שב בתשובה הרי הוא צדיק גמור מיד, אף על פי שעדיין לא עשה שום דין. ואין הטבילה מעכבת התשובה.
[ילקוט יוסף ימים נוראים, סימן תקפא – את מי ראוי למנות כשליח צבור, סעיף יא-יב]