“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּמְיֻחָד לִכְבוֹד שַׁבָּת, אֲבָל אִם הַנֵּר הָיָה כְּבָר דָּלוּק מִבְּעוֹד יוֹם, [וּכְגוֹן שֶׁהִדְלִיקוּהוּ קוֹדֵם זְמַן פְּלַג הַמִּנְחָה, אוֹ שֶׁהִדְלִיקוֹ גּוֹי, אוֹ חָשׁ”ו, אוֹ שֶׁהִדְלִיקוּהוּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם נֵר שַׁבָּת], הַגַּם שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת דָּלוּק בְּלֵיל שַׁבָּת, צָרִיךְ לְכַבּוֹתוֹ וְלַחְזֹר וּלְהַדְלִיקוֹ בִּבְרָכָה לִכְבוֹד שַׁבָּת, כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַהַדְלָקָה, כְּדֵי שֶׁהַהַדְלָקָה תִּהְיֶה נִכֶּרֶת שֶׁהִיא לִכְבוֹד שַׁבָּת.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד קכו.
