“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לע”נ הרבנית מרגלית בת זכיה ע”ה
אִשָּׁה שֶׁהִדְלִיקָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּזְמַן הַהַדְלָקָה נֵר שֶׁל גָּאז, וְלֹא הִתְכַּוְּנָה כְּלָל לָצֵאת בָּזֶה יְדֵי חוֹבָה שֶׁל הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ מַדְלִיקָה נֵרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, רַשָּׁאִית לְבָרֵךְ עַל הַדְלָקַת נֵר זֶה קוֹדֵם הַהַדְלָקָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָהּ בְּהַדְלָקַת נֵר הַגָּאז.
הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁאִם הַשִּׁפְחָה [גּוֹיָה] הִדְלִיקָה אֶת הַנֵּר לִכְבוֹד שַׁבָּת, אֵין לָאִשָּׁה לְבָרֵךְ עַל הַהַדְלָקָה, וְאַף כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה בִּשְׁלִיחוּתוֹ אֵין הַמְשַׁלֵּחַ יָכוֹל לְבָרֵךְ עַל סְמַךְ מַעֲשֶׂה הַשָּׁלִיחַ.
.יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ חֵלֶק שֵׁנִי, תשע”א, עַמּוּד קטו
