“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”

מילה או פדיון הבן שאירעו בימי בין המצרים מברכים שהחיינו, כיון שהיא מצוה בזמנה, ואי אפשר לדחות הברכה לאחר מכן.

אבי הבן כשמברך שהחיינו בימי בין המיצרים על המילה, יכול להתכוין בברכתו לפטור פרי חדש, אף בימי החול, ואף על פי שבדרך כלל מנהגינו להקדים ברכת הפרי לשהחיינו. ומכל מקום לכתחלה שב ואל תעשה עדיף.

ילקוט יוסף ארבע תעניות מהדורת תשע”ט, סימן תקנא סעיף יז – ברכת שהחיינו בימי בין המצרים סעיף ה-ו