“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
הַדְלָקַת הַנֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת הִיא מִצְוָה (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים), וְאֵינָהּ רְשׁוּת שֶׁאִם יִרְצֶה יַדְלִיק וְאִם יִרְצֶה לֹא יַדְלִיק, אֶלָּא הִיא חוֹבָה עַל כָּל בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל. וּבֵין הָאֲנָשִׁים וּבֵין הַנָּשִׁים חַיָּיבִים לִהְיוֹת בְּבָתֵּיהֶם נֵר דָּלוּק בְּשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהַנָּשִׁים מְצֻוּוֹת עַל הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַקְרוֹת הַבַּיִת וְעוֹסְקוֹת בִּמְלֶאכֶת הַבַּיִת, וְהֵן מְצוּיוֹת בַּבַּיִת. (וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה כִּבְּתָה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁגָּרְמָה מִיתָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּצְרִיכָה לְתַקֵּן קִלְקוּל זֶה עַל יְדֵי הַדְלָקַת נֵר שַׁבָּת). וַאֲפִילוּ אִם הַבַּעַל יִרְצֶה לְהַדְלִיק בְּעַצְמוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַדְלִיק הַנֵּרוֹת וְלַחְטֹף אֶת הַמִּצְוָה מִידֵי אִשְׁתּוֹ, וִיכוֹלָה הָאִשָּׁה לְעַכֵּב בְּיָדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעִקָּר הַמִּצְוָה מֻטֶּלֶת עַל הָאִשָּׁה.
יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד מח.