“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
הַמַּדְלִיק נֵר שַׁבָּת צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק רוֹב הַיּוֹצֵא מִן הַפְּתִילָה שֶׁבַּנֵּר, כְּדֵי שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁיְּסַלֵּק יָדוֹ תִּהְיֶה הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה יָפֶה.
נָכוֹן שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ אֶת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת בַּפֶּה, אֶלָּא יַנִּיחֵנוּ בַּכִּיּוֹר וְהוּא יִכְבֶּה מֵאֵלָיו. וּמִכָּל מָקוֹם רַבִּים אֵין נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר בְּפִיו, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, אַחַר שֶׁלֹּא הֻזְכְּרָה חוּמְרָא זוֹ בַּשַּׁ”ס.
יַלְקוּט יוסף שַׁבָּת א’ חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד לט.
