“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
מוקדש לרפואת הרב שמעון גד בן שושנה (אליטוב) בתוך שאר חולי ישראל
פשט המנהג אצלינו לומר לפני ספירת העומר “לשם יחוד”, וגם מי שאינו רגיל לומר לפני כל המצוה “לשם יחוד”, שדי בזה שמברך לפני כל מצוה, וזה מעורר אותו לכוין לשם מצוה, בספירת העומר הכל נהגו בזה, ואין לשנות. ומכל מקום יש להשמיט מנוסח “לשם יחוד” שלפני ספירת העומר את הנוסח: “הרינו באים לקיים “מצות עשה” של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וגו'”, אלא יש לומר: “הרינו באים לקיים מצות ספירת העומר” וכו’. דשב ואל תעשה עדיף. [כיון שלדעת רוב הראשונים ומרן השלחן ערוך ספירת העומר בזמן הזה היא רק מדרבנן, ודובר שקרים לא יכון לנגד עיני, וגם יש לחוש לבל תוסיף].
[ילקוט יוסף ספירת העומר, פרק ג – אמירת לשם יחוד וסדר קצירת העומר לפני הספירה, סעיף יח]
