“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
מוקדש לרפואת תהילה בת יעל בתוך שאר חולי ישראל
מנהג יפה אף נעים נהגו בכמה קהלות מישראל שבימי הספירה בין מנחה לערבית קוראים מעט מפרקי אבות, ושומעים מפי תלמיד חכם מוסר השכל מענין הנאמר בפרקי אבות, דבר הלמד מענינו, וממשיכים בזה עד שיגיע זמן צאת הכוכבים, כדי שיספרו העומר לכתחלה אחר צאת הכוכבים. ונמצא מצוה גוררת מצוה, שבכדי לקיים המצוה מן המובחר לספור אחר זמן צאת הכוכבים, לומדים תורה ברבים. וראוי לעשות כן בכל קהל, וכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלויה בידו.
[ילקוט יוסף ספירת העומר, מהדורת תשע”ט, פרק ב’ זמן הספירה, סעיף ז]
