“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
מוקדש לרפואת תהילה בת יעל בתוך שאר חולי ישראל
אם עשו ריבה קודם הפסח בכלי שבישלו בו חמץ, מותר לאכול ריבה זו בפסח, הואיל וסתם כלים אינם בני יומן, והוה ליה נותן טעם לפגם שמותר. ועוד, דחשיב כנותן טעם בר נותן טעם דהיתרא. החמץ נתן טעם בכלי, והכלי במרקחת, ועדיין הכל היתר, הואיל ונעשה קודם פסח. והאשכנזים נוהגים להחמיר בזה בפסח ואין המורה הוראה רשאי להחמיר לספרדים בדינים אלו, ורק בתוך ביתו בצינעא רשאי להחמיר.
[ילקוט יוסף פסח א’, סימן תמז – תערובת חמץ בפסח, ומצרכי מזון לפסח, סעיף מד]