“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”

מוקדש לרפואת תהילה בת יעל בתוך שאר חולי ישראל

במקום שהסכימו כל בני העיר שכל אחד יתן סך מסויים עבור קמחא דפסח, מעיקר הדין אין בני העיר יכולים לכוף את התלמידי חכמים שבעיר, לתרום עבור קמחר דפסחא לעניים, כאשר התלמידי חכמים טוענים שברצונם ליתן כפי הישר בעיניהם. ומיהו ראוי ונכון שגם תלמידי חכמים יצטרפו עם הכלל לתרום ל”קמחא דפסחא”.

[ילקוט יוסף פסח כרך א’ דיני חודש ניסן סעיף יא]