“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”

מוקדש לרפואת תהילה בת יעל בתוך שאר חולי ישראל

שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום, [מפורים ואילך]. אולם אין זה חיוב גמור, ולכן מותר לכל תלמיד חכם להמשיך בלימודו במקום שלבו חפץ, ואין דין זה אלא להחשב “שואל כענין”, וכמו שאמרו בתוספתא (סנהדרין פרק ז).

מצוה על כל אחד ליתן דמי קמחא דפסחא, הנגבים על ידי גבאי צדקה שבכל מקום ומקום, ולתרום כפי יכולתו עבור חלוקה לעניים, לצרכי החג.

[ילקוט יוסף פסח דיני חודש ניסן סימן א, י]