“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
מוקדש לרפואת חיה שרה בת אפרת בתוך שאר חולי ישראל
כֵּיוָן שֶׁאָסוּר לְהַפְרִישׁ חַלָּה בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב [בְּעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב], לְפִיכָךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם לִבְנֵי בֵּיתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, בְּלָשׁוֹן רַכָּה, אִם הִפְרִישׁוּ חַלָּה מִמִּינֵי מַאֲפֶה, וְאִם לֹא הִפְרִישׁוּ אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיַּפְרִישׁוּ הַחַלָּה קוֹדֵם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת. וּבִפְרָט יֵשׁ לִשְׁאֹל עַל כָּךְ בְּעֶרֶב פֶּסַח, שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַמַּצּוֹת שֶׁאָפוּ עֲבוּר לֵיל פֶּסַח. וְצָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים בְּלָשׁוֹן רַכָּה, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ.
וְאָמְנָם מִי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לֶאֱפוֹת לֶחֶם אוֹ שְׁאַר מִינֵי מַאֲפֶה בְּבֵיתוֹ, אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁאַל בְּעֶרֶב שַׁבָּת עַל הַפְרָשַׁת חַלָּה. וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרְגִילִים לִקְנוֹת פֵּרוֹת וִירָקוֹת מִמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הֶכְשֵׁר כַּדָּת שֶׁכְּבָר הִפְרִישׁוּ מֵהֶם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אֵין צָרִיךְ לִשְׁאֹל עִשַּׂרְתֶּם. וְכֵן אִם בָּעַל הַבָּיִת נוֹהֵג לְעַשֵּׂר בְּעַצְמוֹ, וְקוֹנֶה לֶחֶם מִמָּקוֹם שֶׁמַּפְרִישִׁים חַלָּה כַּדִּין, אֵין צָרִיךְ לִשְׁאֹל מֵאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ עִשַּׂרְתֶּן וְכוּ’. וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין רְגִילִים לְהַנִּיחַ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְעֵירוּבֵי תְּחוּמִין, אֵין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לָהֶם עֵרַבְתֶּם. וְרַק יֹאמַר לִבְנֵי בֵּיתוֹ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר, וְיַזְהִירֵם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁיַּפְסִיקוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה.
[יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ חֵלֶק רִאשׁוֹן, תשע”א, עַמּוּד תשכא].
